אז מה זה גזזת?

בשנות ה-50 הגיעו למדינת ישראל גלי עלייה מכל ארצות תבל. חלקם של העולים הגיעו לארץ לאחר שחלו במחלת הגזזת, מחלת עור שהסימפטום המוכר שלה הוא פטריות בעור הקרקפת. מערכת הבריאות, אשר חששה מהתפרצות מגפת גזזת בארץ, החליטה לטפל באותם ילדים בטיפולים שונים אשר כללו בין היתר טיפול בהקרנות.

כך החל מבצע שבמסגרתו בוצעו הקרנות רדיואקטיביות בראשיהם של ילדים עד גיל 15 מצפון אפריקה (בעיקר מלוב, תוניסיה וממרוקו), ממדינות ערב (עירק, מצרים ותימן), מאירן, מאזור בוכרה, מרומניה וכן במספר מועט של ילדים אשר באו במגע עם אוכלוסיות אלו במעברות או במחנה המעבר (קונדרנס שבמרסיי למשל).
בסך הכל מדובר בכמאתיים אלף ילדים אשר עברו הקרנות נגד מחלת הגזזת, הן בארצות המקור והן ברחבי המדינה.

במסגרת טיפול זה, אשר נערך לילדים בארצות המוצא ובמדינת ישראל, עברו המטופלים בין 1-5 הקרנות ברמת מינון קרינתית השווה
לכ-500 צילומי רנטגן רגילים לכל טיפול, טיפולים אשר גרמו לדילול מיידי של שערם. מעט השער שנותר נמרח בשעווה ונתלש בטיפול אכזרי וכואב הזכור לכל העוברים אותו כטראומה קשה ביותר, עד יום זה.

לאחר שנים התגלו באותם ילדים שטופלו בהקרנות, תופעות לוואי קשות, אשר החמורות מביניהן הן מחלות ממאירות סופניות.